איך מגישים ערעור על שומת רמ"י? תוך כמה זמן יש להגיש השגה? מהן הטענות שניתן לטעון? ומי דן בהשגה? אם גם אתם שואלים את השאלות האלו או שקיבלתם דרישת תשלום מרשות מקרקעי ישראל, כדאי שתקראו את המאמר הבא.
מתי נדרשים לשלם כסף לרשות מקרקעי ישראל?
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מנהלת את קרקעות המדינה, קרן קיימת לישראל (קק"ל) ורשות הפיתוח, ולמעשה כ- 93% מהשטחים במדינת ישראל נמצאים תחת אחריותה. ניהול השטחים מבוצע לרוב על ידי חתימה על חוזי חכירה / פיתוח בין רמ"י לבין החוכר. חוזים אלו קובעים, בין היתר, את מטרת החכירה, תקופת החכירה, מהות הנכס המוחכר, ייעוד החכירה וזכויות הבנייה.
חוכר המבצע שינויים בזכויות חוזיות כמו תוספת בנייה, חידוש חכירה, פיצול הזכויות ומכירת הזכויות – חשוף בהתאם להוראות ונהלי רמ"י לתשלום כספי לרשות בגין הפעולה המבוקשת על ידו.
בשפה המקצועית, דרישות התשלום ידועות בשם תשלום דמי היוון, דמי היתר, דמי חכירה, דמי רכישה ועוד הגדרות כאלו ואחרות, שהתשלום עבורן מאפשר לחוכר לבצע את הפעולה בנכס המוחכר על ידו.
איך נקבע התשלום הכספי על ידי רמ"י?
לצורך קביעת גובה התשלום בגין הפעולה המבוקשת נדרש לקבוע את שווי מרכיב הקרקע של הנכס ובשל כך מפעילה רשות מקרקעי ישראל מאגר של שמאי מקרקעין עצמאיים, המחולקים למחוזות, המקבלים הזמנת שומה מאת רמ"י לערוך חוות דעת שמאית לצורך קביעת ערכי השווי ללא מע"מ וללא פיתוח.
עובדי המחוז ברמ"י מקבלים את חוות הדעת (השומה) של השמאי מטעמם ומנפיקים שובר תשלום לחוכר, תוך קביעת תנאי התשלום ומועדי התשלום.
חשוב לציין, כי בפעולות פשוטות (כמו תוספת בנייה בהיקף נמוך) המבוקשות על ידי החוכר, רמ"י קובעת את התשלום על ידי מחירי טבלה המתעדכנים מעת לעת, וככל שהחוכר חולק על גובה הסכום רשאי לבקש הוא כי תיערך שומה פרטנית על ידי שמאי מקרקעין מהמאגר של רמ"י.
מהו ערעור (השגה) על שומת רמ"י?
ערעור (השגה) על שומת רמ"י הוא כלי בידי החוכר להציג טענותיו ולהביע עמדותיו בעניין שווי מרכיב הקרקע, בה מבוקשת להתבצע עסקה בין רמ"י לבינו.
בעסקאות בהן שווי מרכיב הקרקע נקבע על ידי חוות דעת שמאית שנערכת על ידי שמאי מטעם רמ"י, יכול החוכר לערער על השווי שנקבע בחוות הדעת באמצעות הגשה השגה.
איך מקבלים את דרישת התשלום מרמ"י
לאחר אישור העסקה במחוז הרלוונטי ברמ"י בעל הזכויות יקבל מרמ"י את המסמכים הבאים:
- מפרט כספי או הודעה על תשלום;
- שומה (חוות דעת שמאית);
- טופס בקשה להגשה השגה;
- שובר תשלום אגרה להשגה ראשונה.
החומר ישלח לבעל הזכויות באמצעות דואר רשום, דואר אלקטרוני או מסירה ידנית.
בעל הזכויות חייב לתעד את מועד קבלת המסמכים והשומה מאת רמ"י, לצורך ספירת הימים להגשת ההשגה, וזאת כדי שלא יווצר מצב בו מניין הימים להגשת השגה חלף ולא תתאפשר הגשה ההשגה.
מה עושים בעת קבלת המסמכים ודרישת תשלום מהמנהל?
לאחר קבלת המסמכים וחוות הדעת השמאית מטעם רמ"י, מומלץ לפנות לשמאי מקרקעין שבקיא בהוראות ונהלי רמ"י לצורך בחינת החומר שהתקבל וכן הכדאיות בהגשת השגה (ערעור). שמאי מקרקעין מומחה עם ניסיון בתחום יצביע גם על טענות משפטית או טענות לעניין עלויות הפיתוח, ככל שקיימות בתיק.
לאחר התייעצות עם משרד שמאות מקרקעין ובחינת החלופות והטענות הקיימות, החוכר יכול לשלם את שובר התשלום או לפנות להליך של ערעור (השגה) בטענה משפטית, טענה לעניין עלויות הפיתוח וטענה שמאית לעניין השווי.
ברוב המקרים עיקר הטענות הן טענות שמאיות לעניין מרכיב השווי שנקבע בחוות הדעת, אם כי, קיימים מקרים בהם לחוכרים טענות משפטיות וטענות לעניין עלויות הפיתוח שיש לטעון בפני רמ"י במסגרת הליך הערעור.
טענה משפטית
הליך הערעור השמאי אינו חל על טענות משפטיות. פעמים רבות ישנן לחוכר טענות שאינן שמאיות הקשורות לשומה המשליכות על השווי שנקבע בשומה וכן על שובר התשלום שהונפק לתשלום.
להלן טענות משפטיות לדוגמא:
- המועד הקובע שנערכה לפיו חוות הדעת אינו נכון, יש לערוך את השומה למועד אחר בו ערכי השווי היו נמוכים יותר.
- טענה בנוגע לעצם החיוב.
- מהות החיוב, העסקה ותנאיה (לרבות היקף השטח המוערך, התקופות, שיעור החיוב).
- פרשנות ויישום החלטות המועצה, החלטות הנהלת רמ"י ונהליה.
- טענות בנוגע להתנהלות רמ"י בעריכת השומה ו/או הטיפול בעסקה.
- סוגיות הנוגעות למדיניות הקצאת הקרקע.
- סוגיות הקשורות לזכויות הקנייניות ולפרשנות חוזה החכירה / הסכם הפיתוח.
ניתן לומר כי טענות משפטיות הן טענות עובדתיות לרוב שנדרש בירורן מול רמ"י, כך שלשמאי המחוזי שידון בתיק אין את הכלים והידע להכריע במחלוקת ועל כן הליך הערעור השמאי אינו חל על טענות משפטיות.
חוכר המעוניין לטעון טענה משפטית נדרש להגיש טענתו בכתב למקדם העסקה ברמ"י, בתוך 21 ימים מהיום בו הוגשו לו השומה והודעת התשלום.
במסגרת הפנייה לרמ"י יש לצרף את המסמכים הבאים:
- טופס בקשה להגשה השגה חתום על ידי המבקש, את הטופס מקבלים מרמ"י כחלק מהמסמכים ובמידה ולא התקבל, ניתן למצוא את המסמך באתר האינטרנט של רמ"י.
- ייפוי כח במקרה בו החוכר מיוצג על ידי עורך דין או על ידי בא כוח אחר.
- מכתב ובו החוכר מנמק את טענותיו.
- אסמכתאות לביסוס הטענה המשפטית.
לאחר מסירת המסמכים, מקדם העסקה ברמ"י יעביר את הבקשה לטיפול היועץ המשפטי של המרחב הרלוונטי ברמ"י, אשר יחליט בדבר המשך הטיפול בתיק.
לאחר הבדיקה המשפטית ישלח היועץ המשפטי תשובתו לחוכר, בתוך 30 ימים. אם נמצא לאחר בדיקה כי מדובר בטענה אשר אינה משליכה על שווי הקרקע או שלא נדרש לתקן את השומה, ישלח מקדם העסקה ברמ"י תשובה לחוכר ובה יצוין כי הטענה הועברה לטיפול האגף המשפטי ונמצא כי אין לה השלכה על השומה. לוחות הזמנים להמשך הליך ההשגה ימשיכו להיספר החל מתאריך הודעה זאת.
באם נדרש תיקון השומה בעקבות הטענה המשפטית שהועלתה על ידי החוכר, רמ"י תעדכן את השומה בהתאם.
טענה לעלויות הפיתוח
כידוע, רמ"י גובה את התשלום הכספי משווי הקרקע הריקה והפנויה בניכוי עלויות פיתוח, ובניכוי השקעות והשבחות שבוצעו על ידי החוכר.
ולכן, שווי מרכיב הקרקע לצורך גביית התשלום מוערך ללא מרכיב עלויות הפיתוח הסביבתי (עלות כבישים, מדרכות, תשתיות מים, ביוב, חשמל וכדומה).
את גובה עלויות הפיתוח שהוכרו על ידי רמ"י והופחתו מהשווי לצורך גביית התשלום אנחנו נראה לרוב ב"נספח שווי ללא פיתוח" המצורף לשומת רמ"י ובו מצויינות עלויות הפיתוח שהוכרו על ידי רמ"י. ככלל, ככל שעלויות הפיתוח גבוהות יותר כך שווי מרכיב הקרקע נמוך יותר ובהתאם לכך דרישת התשלום שהחוכר יקבל מרמ"י תהיה נמוכה יותר.
להלן טענות לעניין עלויות הפיתוח לדוגמא:
- קיימת טעות בשטחים שחושבו בקביעת עלויות הפיתוח.
- החוכר שילם עלויות פיתוח אחרות משנקבעו בשומה ואף קיימת קבלה.
- עלויות הפיתוח חושבו לפי ערכי פיתוח לא עדכניים.
- מקור עלויות הפיתוח שחושבו על ידי השמאי לא נכון.
חוכר המעוניין לטעון טענה לעלויות הפיתוח נדרש להגיש טענתו בכתב למקדם העסקה ברמ"י, בתוך 21 ימים מהיום בו הוגשו לו השומה והודעת התשלום.
במסגרת הפנייה לרמ"י יש לצרף את המסמכים הבאים:
- טופס בקשה להגשה השגה חתום על ידי המבקש, את הטופס מקבלים מרמ"י כחלק מהמסמכים ובמידה ולא התקבל, ניתן למצוא את המסמך באתר האינטרנט של רמ"י.
- ייפוי כח במקרה בו החוכר מיוצג על ידי עורך דין או על ידי בא כוח אחר.
- מכתב ובו החוכר מנמק את טענותיו.
- אסמכתאות לביסוס הטענה בדבר עלויות הפיתוח שיש לחשב.
לאחר קבלת החומר מאת החוכר יועבר החומר לגורם המוסמך באגף פיתוח ברשות מקרקעי ישראל, אשר יחליט בדבר המשך הטיפול בתיק.
חשוב להדגיש כי טענה לעניין עלויות הפיתוח אינה משפיעה על השומה אלא רק על נספח הפיתוח המצורף לשומה, ולכן לא תקפיא את הליך ההשגה ואת המועדים להגשת השגה השמאית.
לאחר בדיקת הטענה יוחלט אם לעדכן את נספח הפיתוח בשומה או להשאירו ללא שינוי.
טענה לטעות בשומת רמ"י
עם קבלת השומה מטעם רמ"י חשוב לקרוא בעיון ולהסתייע כאמור בשמאי מקרקעין המומחה ברמ"י. לעיתים קיימות טעות בשומה שנערכה על ידי רמ"י המחייבת הגשת בקשה לתיקון שומה וזאת עוד בטרם פונה החוכר להליך ערעור שמאי.
טעות מוגדרת כאחת מאלה:
- טעות אריתמטית (חישובית) בתחשיב השומה.
- טעות בזכויות הקנייניות במקרקעין.
- טעות בפרטי המקרקעין.
- טעות בנתונים הפיזיים של המקרקעין.
- טעות במצב התכנוני החל על המקרקעין.
יודגש כי לא מדובר במחלוקת משפטית אלא בטעות בלבד.
חוכר המעוניין לטעון טענה בדבר טעות בשומת רמ"י נדרש להגיש טענתו בכתב למקדם העסקה ברמ"י, בתוך 21 ימים מהיום בו הוגשו לו השומה והודעת התשלום.
במסגרת הפנייה לרמ"י יש לצרף את המסמכים הבאים:
- טופס בקשה להגשה השגה חתום על ידי המבקש, את הטופס מקבלים מרמ"י כחלק מהמסמכים ובמידה ולא התקבל, ניתן למצוא את המסמך באתר האינטרנט של רמ"י.
- שומת הרשות בה קיימת הטעות.
- ייפוי כח במקרה בו החוכר מיוצג על ידי עורך דין או על ידי בא כוח אחר.
- מכתב ובו החוכר מסביר את מהות הטעות לטענתו.
- אסמכתאות לביסוס הטענה.
עם קבלת המסמכים מאת החוכר ברמ"י יבדקו את הטענה תוך 14 יום.
באם נמצא שלא קיימת טעות בשומה, החוכר יקבל תשובה על כך וימשיך הטיפול בתיק לפי השומה המקורית.
באם נמצא שנפלה טעות, תעודכן השומה אם כי חשוב להדגיש כהליך תיקון השומה אינו מוגבל ביחס לרכיב לגביו הוגשה הבקשה של החוכר. במסגרת עדכון השומה רמ"י רשאית להורות על עריכת שומה חדשה במקרה בו הטעות משליכה על השומה באופן מהותי, וכן לתקן טעויות נוספות שהתגלו בשומה. שמאי המאגר במסגרת הליך תיקון הטעות בשומה רשאי להגדיל או להקטין השומה בהתאם לטעויות שהתגלו. ולכן, בטרם הגשת בקשה לתיקון טעות חשוב להיוועץ עם שמאי מקרקעין בקיא בנהלים, פעולות ודרכי החישוב של רשות מקרקעי ישראל.
משך הטיפול בבקשה לתיקון טעות בשומה לא יעלה על 45 ימים, אם כי עשוי להיות ארוך יותר במקרים מיוחדים.
השגה ראשונה
לאחר שקיבלנו את השומה מאת רמ"י ובחנו האם קיימות טענות משפטיות ו/או טענות לעניין עלויות הפיתוח ו/או טעות בשומה, נבחן האם קיימות טענות שמאיות המחייבות הגשת השגה שמאית במסגרת הליך השגה ראשונה.
להלן טענות שמאיות לדוגמא:
- השווי שנקבע בשומת רמ"י גבוה או נמוך.
- קיימים נתוני השוואה נוספים שלא הובאו בחשבון בשומת הרשות.
- טענות בעניין מקדמי שווי שלא הובאו בחשבון, כגון: הפחתה לגודל, דחייה, הפחתה לאי סחירות וכדומה.
- יש לבחון את השווי בגישות שומה נוספות.
יודגש כי השגה שמאית תתייחס לשומה בלבד ולא לעלויות הפיתוח.
חוכר המעוניין להגיש השגה ראשונה נדרש להגיש את ההשגה למקדם העסקה ברמ"י, בתוך 60 ימים מהיום בו הוגשו לו השומה והודעת התשלום, או התשובה לבקשת לתיקון טעות או לטענת משפטית, לפי המאוחר מביניהם.
במסגרת הפנייה לרמ"י יש לצרף את המסמכים הבאים:
- טופס בקשה להגשה השגה חתום על ידי המבקש, את הטופס מקבלים מרמ"י כחלק מהמסמכים ובמידה ולא התקבל, ניתן למצוא את המסמך באתר האינטרנט של רמ"י.
- ייפוי כח במקרה בו החוכר מיוצג על ידי עורך דין או על ידי בא כוח אחר.
- שומת השגה ערוכה וחתומה על ידי שמאי מקרקעין – על שומת ההשגה להיות ערוכה בהתאם לחלופות השווי כפי שהתבקשו בשומת רמ"י.
- שומת רמ"י עליה מוגשת ההשגה.
- העתק קבלה על תשלום אגרה על פי תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות) התשס"ד – 2004. בהתאם לתקנות, ערעור על קביעת ערך קרקע ליחידת דיור אחת האגרה בסכום של 1,011 ש"ח, ואילו ערעור על קביעת ערך קרקע ייעוד קרקע למגורים בהליכי פיצול מגרש, שינוי ייעוד וניצול והקצאה חדשה וכן בכל ייעוד אחר האגרה בסכום של 3,365 ש"ח.
אם הוגשה ההשגה במועד עם מלוא המסמכים הנדרשים יעביר נציג רמ"י את כל המסמכים אל המחוז הרלוונטי באגף שומת מקרקעין, משרד המשפטים.
הליך השגה ראשונה בפני השמאי המחוזי במשרד המשפטים
הליך השגה ראשונה נדון בפני השמאי המחוזי במחוז הרלוונטי בו מצוי הנכס.
השמאי המחוזי רשאי להחליט האם לקיים דיון בנוכחות הצדדים או להכריע בהשגה ללא קיום דיון. אם החליט השמאי המחוזי שלא לקיים דיון, יודיע על כך לצדדים ויאפשר להם להשלים חומר במידה וחסר. אם החליט לקיים דיון, יתקיים הדיון בתוך 60 ימים ממועד קבלת חומר ההשגה.
לעמדתי, יש חשיבות בקיום דיון בכל אחד מתיקי ההשגה ובהצגת הטענות של החוכר באופן מפורט ומנומק במסגרת הדיון, תוך התייחסות פרטנית לשומה שנערכה על ידי רמ"י והטעמים המצדיקים לקבוע ערכי שווי אחרים. ולכן, גם ובמידה מתקבלת הודעה על הכרעה בהשגה ללא דיון, מומלץ לבקש בכל זאת מהשמאי המחוזי לקיים דיון, גם אם כרוכה בכך דחייה עד למועד קבלת ההכרעה.
בדיון בפני השמאי המחוזי יופיע שמאי רמ"י, השמאי מטעם המשיג ויכול להשתתף גם החוכר. הדיון יכול להיערך באמצעות מערכת ZOOM או דיון פרונטאלי במשרדי המחוז.
הדיון הוא שמאי בלבד ויועלו בו טענות שמאיות בלבד, ולא יידונו בו סוגיות משפטיות. עם זאת, ניתן יהיה לדון בסוגיות משפטיות אשר ההכרעה בהן נדרשת לצורך עריכת השומה ו/או ההכרעה בהשגה בלבד ושאינן נוגעות או נובעות מניהול הקרקע על ידי הרשות, כדוגמת פרשנות הוראות תכנית; פרשנות תקנון בית משותף; סוגיות הנוגעות לקווים המנחים של השמאי הממשלתי, עקרונות השומה וגישות השומה.
לאחר שמיעת הצדדים ולמידת שומות הצדדים יקבל השמאי המחוזי במשרד המשפטים הכרעה בהשגה ראשונה וישלח את ההכרעה לצדדים באמצעות דוא"ל.
השמאי המחוזי עשוי לקבוע הפחתה לערכי השווי, תוספת לערכי השווי או להותירם ללא שינוי בהתאם לשומת רמ"י.
ככלל, ההכרעה צריכה להתקבל תוך 90 ימים מהמועד בו הומצאו כל המסמכים הדרושים או ממועד קיום הדיון (אם התקיים דיון), לפי המאוחר, אם כי בפועל ההכרעה מתקבלת תוך מספר חודשים וזאת בשל ריבוי התיקים המבוקשים להכרעה בפני השמאי המחוזי.
הכרעות בהשגה ראשונה שהתקבלו מינואר 2016 מפורסמות באתר האינטרנט של אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים בכתובת:
https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/committee?skip=0
לאחר קבלת ההכרעה בהשגה ראשונה ישלח מקדם העסקה ברמ"י לחוכר, בתוך 14 ימים ממועד המצאת ההחלטה את המסמכים הבאים:
- טופס תשובה לאחר השגה ראשונה.
- החלטה בהשגה ראשונה.
- שובר תשלום אגרה להשגה שנייה.
- מפרט כספי או הודעת תשלום יומצאו לחוכר בכפוף לסטטוס העסקה והמשך ביצועה.
החזר אגרת ערעור על שומת רמ"י
ברוב המקרים אגרת הערעור המשולמת על ידי העורר בסכום נכבד של 3,365 ש"ח.
חשוב לדעת כי ככל שנקבע בערעור שערך הקרקע יפחת בשיעור של למעלה מ- 10% מערך הקרקע הראשוני, יוחזר לעורר סכום האגרה ששולם. לתשומת לב, במקרה שכזה על החוכר לדרוש את ההחזר הכספי בעבור האגרה מאת רמ"י וזאת על ידי פניה בכתב.
תיקון טעות בהשגה ראשונה
עם קבלת ההכרעה בהשגה ראשונה חשוב מאוד לקרוא בעיון את ההחלטה ולבחון את התחשיבים השמאיים שנערכו בה. לעיתים, קיימות טעויות סופר המשליכות על שווי מרכיב הקרקע שנקבע בהכרעה ולכן יש להגיש בקשה לתיקון טעות בהחלטה בהשגה ראשונה.
בקשה לתיקון טעות בהחלטה בהשגה ראשונה תוגש על ידי שמאי העורר למנהל המחוז באגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים וזאת בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה.
במקרים בהם הוגשה הבקשה שלא במועד או ללא כל המסמכים הנדרשים, מנהל המחוז ידחה את הפניה מטעמים אלו בלבד, ולכן עם קבלת ההחלטה קיימת חובה לבחון אם קיימת בה טעות.
את הפניה יבחן מנהל המחוז ואם אכן חלה טעות בהשגה ראשונה, ההחלטה תתוקן בהתאם.
הגשת השגה שניה על שומת רמ"י
לחוכר הזכות להגיש השגה שניה על החלטה בהשגה ראשונה ככל שלעמדתו יש מקום בכך. חשוב להדגיש כי גם לרמ"י עומדת הזכות להגיש השגה שניה על ההחלטה בהשגה ראשונה, ורמ"י מיישמת זכות זאת פעמים רבות. בנוסף, במסגרת ההליך בהשגה שניה רשאית רמ"י להגיש שומה עדכנית מטעמה במקום בו נמצא כי נפלה טעות בשומה הראשונה, או שהתגלה מידע חדש רלוונטי או בגלל נסיבות חדשות המשליכות על השומה.
השגה שניה על החלטה בהשגה ראשונה יש להגיש לועדת השגות במשרד המשפטים וזאת בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה בהשגה ראשונה על ידי המחוז באגף שומת מקרקעין.
ועדת השגות על שומות מטעם רשות מקרקעי ישראל הוקמה בשנת 2009, והיא מונה 3 חברים: משפטן עובד מדינה הכשיר להיות שופט שלום – יושב ראש; השמאי הממשלתי הראשי או סגנו; ושמאי מכריע (לפי תיקון 84 לחוק התכנון והבניה).
המסמכים הנדרשים להגשת השגה שניה:
- הודעת מזכירות המחוז באגף שומת מקרקעין, לה צורפה ההחלטה בהגשה ראשונה.
- טופס בקשה להשגה שניה.
- ייפוי כח במקרה בו החוכר מיוצג על ידי עורך דין או על ידי בא כוח אחר.
- שומת רמ"י עליה הוגשה השגה ראשונה.
- שומת ההשגה שהוגשה על ידי החוכר בהשגה ראשונה.
- ההחלטה בהשגה ראשונה.
- שומת השגה שניה ערוכה וחתומה על ידי שמאי מקרקעין, או נספח לשומת ההשגה הראשונה המסביר את מהות ההשגה השנייה, חתום על ידי שמאי מקרקעין.
- העתק קבלה על תשלום אגרה על פי תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות) התשס"ד – 2004.
הליך השגה שניה בפני ועדת השגות
ועדת השגות רשאית לקבוע כי נדרש לקיים דיון ותודיע על כך לצדדים. בדומה להליך בהשגה ראשונה גם בהליך השגה שניה קיימת חשיבות לקיום דיון ושמיעת הטענות כך שמומלץ ולבקש לקיים דיון.
בדיון בפני ועדת השגות יופיע שמאי רמ"י, השמאי מטעם המשיג ויכול להשתתף גם החוכר. הדיון יכול להיערך באמצעות מערכת ZOOM או דיון פרונטאלי במשרדי הועדה.
לאחר שמיעת הצדדים ולמידת שומות הצדדים ועדת השגות תקבל החלטה כתובה שתשלח לצדדים. במסגרת ההחלטה ערכי השווי יכולים להיות נמוכים יותר, גבוהים יותר, או ללא שינוי ביחס לשומת רמ"י.
ככלל, ההחלטה צריכה להתקבל תוך 9 חודשים ממועד הגשת ההשגה לוועדת השגות.
החלטות ועדת השגות מפורסמות באתר האינטרנט של אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים בכתובת:
https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/decisions_appeals_board?skip=0
תיקון טעות בהחלטה השגה שניה
בדומה להליך לאחר קבלת החלטה בהשגה ראשונה כך גם לאחר קבלת ההחלטה בהשגה שניה, מומלץ לקרוא בעיון את ההחלטה ולבחון את התחשיבים השמאיים שנערכו בה. לעיתים, קיימות טעויות סופר המשליכות על שווי מרכיב הקרקע שנקבע בהכרעה ולכן יש להגיש בקשה לתיקון טעות בהחלטה בהשגה שניה.
בקשה לתיקון טעות בהחלטה בהשגה שניה תוגש על ידי שמאי העורר למזכירות ועדת השגות וזאת בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה.
במקרים בהם הוגשה הבקשה שלא במועד או ללא כל המסמכים הנדרשים, ועדת השגות תידחה את הפניה מטעמים אלו בלבד, כך שעם קבלת ההחלטה קיימת חובה לבחון אם קיימת בה טעות.
הפניה תיבחן על ידי הועדה ואם אכן חלה טעות בהחלטה בהשגה שניה, ההחלטה תתוקן בהתאם.
עתירה מינהלית על החלטת ועדת השגות
על ההחלטה בהשגה שניה שהתקבלה על ידי ועדת השגות ניתן לעתור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 ימים מהמועד שבו נשלחה ע"י הוועדה. מקרים אלו אינם שכיחים ולרוב החוכר לא נדרש להגיע לשלב של הגשת עתירה מינהלית.
לסיכום
השגה על שומת רמ"י היא כלי חשוב ביותר העומד לזכות החוכר / המבקש להביע עמדתו בעניין שווי הקרקע, בה עומדת להתבצע עסקה בין רמ"י לבינו. ניהול נכון של הליך הערעור על ידי בחינת כלל הטענות והסוגיות לרבות טענות משפטיות ועלויות הפיתוח, וכן הכנת חוות דעת שמאית מנומקת ומפורטת עשוי לחסוך סכומים נכבדים לחוכר.
משרד מרום גולי שמאות מקרקעין הינו משרד בוטיק בראשותו של מרום גולי, שמאי מקרקעין המתמחה בשירותי ייעוץ, ליווי ושמאות מקרקעין בהליכי השגה מול רשות מקרקעי ישראל, עם התמצאות בסוגיות שמאיות, דרכי פעולה, החלטות ופסיקה רלוונטית.
המשרד מעניק ליווי שמאי מלא לבעלי זכויות במקרקעין בניהול הליכי השגה מול רמ"י.
